עו"ד חלייחל ריאד נ' יעקובוב מיכאל

החלטה

1.המבקש עותר לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדו ביום 15.10.09 בהעדר הגנה.

בקשה, אשר במהותה הינה פשוטה בעיקרה, הפכה בעקבות מחדלי הצדדים לבקשות ובקשות נגדיות, רבות במספר, באופן אשר סרבל את הטיפול בבקשות השונות וגרם לכך כי החלטה בבקשות התלויות ועומדות ניתנת בחלוף זמן מהגשת הבקשה הראשונה, כפי שיפורט להלן.

2.עסקינן בתביעה בסדר דין מקוצר מיום 05.08.09 לתשלום סך של 46,348 ₪, שכר טרחת עו"ד לו עותר המשיב מכח הסכם שכר טרחה מיום 04.01.05.

מדובר בהסכם לא מפורט, בן שמונה סעיפים, בו התחייב המבקש לשלם למשיב שכ"ט בגין טיפולו בקבלת פיצויים עקב תאונת עבודה מיום 11.05.03.

סעיף 6 להסכם כולל התחייבות לשלם 15% מהסכום אשר יתקבל מביטוח לאומי. בסעיף 7 להסכם התחייבות לשלם 15%- 20% מהסכום אשר יתקבל מתביעה.

בסעיף 8 להסכם נקבע:

"במידה והלקוח יבקש מהעו"ד להפסיק את הטיפול בתיק זה ישלם הלקוח עבור הטיפול סך של 4,000 ₪ + מע"מ".

בתביעתו עותר המשיב לשכ"ט הן בגין טיפול מול המל"ל והן בגין תביעה לבית המשפט. הסכומים בכתב התביעה ביחס למל"ל אינם ברורים כלל ועיקר ובאשר לתביעה לבית המשפט שאוב הסכום מהצעת בית המשפט, בתביעה אשר הוגשה ע"י המשיב, לפשרה.

אין חולק כי המבקש שיחרר את המשיב מהמשך ייצוגו לאחר מספר שנות טיפול ולשיטתו של המבקש עליו לשלם רק את הסכום הנקוב בסעיף 8 להסכם .

3.פסק הדין ניתן ביום 15.10.09. ביום 15.11.09 הוגשה הבקשה הראשונה לביטול פסק הדין. עקב מחדלים הדדים של הצדדים, הן באי המצאת הבקשות והתגובות זה לזה והן עקב אי צירוף תצהיר לבקשה ולתגובה, נמחקה הבקשה בהחלטה מיום 30.05.10. יוער כי העניין נמשך גם בגין הטמעת נט המשפט בינואר 2010.

ביום 29.08.10 הוגשה בקשה לביטול מחיקת הבקשה ובקשה לעיכוב הליכים ובהחלטה מיום 30.08.10 נקבע כי שעה שנמחקה הבקשה ניתנה למבקש הזכות להגיש בקשה חוזרת ערוכה כדין.

בקשה כאמור הוגשה ביום 04.10.10 והמשיב לא הגיב לגופו של עניין אלא עתר, פעם נוספת, למחיקת הבקשה מחמת איחור בהגשתה ובהעדר זכות להגיש בקשה חוזרת. יוער כי המשיב "הקפיד" לא להגיש תצהיר לכל בקשותיו ותגובותיו בתיק.

4.מבחינה דיונית, ההחלטות מיום 30.05.10 ו – 30.08.10, אישרו למבקש להגיש בקשה חוזרת לבטול פסק הדין. משמעות ההחלטות בפועל היתה מתן זכות לצרף תצהיר לבקשה חוזרת.

הפניית המשיב לרע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא (3) 789 אינה מדויקת הואיל ונאמר שם, בניגוד לנטען ע"י המשיב, כי החלטות ביניים אינן סופיות וניתן לשוב ולעיין בהן בנסיבות מתאימות.

( לעניין סופיות החלטות ביניים, ראה רע"א 4472/10 proneuron נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, ע"א 3537/03 זאב בר בע"מ נ' מס ערך מוסף, פ"ד נט (4) 568, רע"א 5758/08 ג'ט אייר ניהול ואחזקה בע"מ נ' רומן וייג).

באשר לאיחור בהגשת הבקשה, אכן על המבקש היה, סמוך לאחר מחיקת בקשתו הראשונה, להגיש בקשתו בשנית. מנגד, למשיב לא השתכלל אינטרס ההסתמכות על סופיות הדיון שעה שסמוך לאחר מתן פסק הדין פנתה אליו ב"כ המבקש בבקשה לארכה להגשת בקשת רשות להתגונן ובמועד הקבוע בתקנות הוגשה הבקשה הראשונה לביטול פסק הדין.

המבקש הגיש בקשתו הראשונה במועד ומאז נקט במספר הליכים שגויים , אולם המשיב ידע לאורך כל הדרך כי המבקש עותר לביטול פסק הדין.

לא מצאתי כי מחדלי המבקש מצדיקים לחסום דרכו בגין האיחור.

(השווה, רע"א 7931/06 ולדהורון נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ).